סוס איסלנדי

סוס איסלנדי הוא גזע שהתפתח באיסלנד, בהתחלה הוא הגיע לכאן באניות של המתיישבים הראשונים באי ומאז הוא הפך להיות סוס מקומי, גזע ייחודי שהאיסלנדים מקפידים שלא לערבב עם גזעים אחרים.

הסוס ממלא מקום מאוד מיוחד בלבם ובנפשם של האנשים, ואם יהיה לכם הכבוד לפגוש אחד, מיד תבינו מדוע. סוס איסלנדי, אהוב על כולם. הוא סקרן, אינטליגנטי ועצמאי יותר מגזעי סוסים אחרים והוא לגמרי אחד הסוסים שהכי כיף לרכוב עליהם. 

ההיסטוריה של סוס איסלנדי – איך הוא הגיע לאי?

הסוסים הראשונים הגיעו בעזרת ספינות הוויקינגים של המתיישבים הנורדים בין השנים 860 – 935 לספירה. למרות שמקורות המידע חלוקים על מוצאו המדויק של הגזע.

יש הטוענים כי הסוסים הראשונים נבחרו לנדוד לאיסלנד עם הויקינגים בגלל קומתם הקצרה אך החסונה, מה שהפך אותם לאידיאליים למסע, כיוון שהרבה יותר קל להעביר בעלי חיים גדולים מעבר לאוקיינוס אם הם תופסים פחות מקום על הסירה.

מאז, גידול סלקטיבי הפך את הסוס האיסלנדי למה שהוא היום. הוא גם השתנה והתאים את עצמו לסביבתו, עם פרוות חורף עבה שאותה הוא משיל באביב.

בנוסף, הסוס לא נרתע מרוחות עזות וסופות שלג ומסוגל לחצות נהרות, קרחונים וסלעים.

בשנת 982 לספירה אישר הפרלמנט האיסלנדי חוקים האוסרים כל ייבוא של גזעי סוסים אחרים למדינה, כלומר במשך יותר מאלף שנים, הגזע נשמר בבידוד מוחלט בתוך האי. האיסלנדיים שומרים על הסוס הגזעי בקנאות וחשוב לא פחות: הם חוששים ממחלות של גזעי סוסים אחרים.

לפני כ -900 שנה, היו ניסיונות לגוון את מאגר הגנים של סוס איסלנדי ולהכניס "דם חדש", אך ניסוי זה גרם לניוון משמעותי וכמעט ומחק את המין.

מאז הוקפדה זהירות רבה בהגנה על המין, וכתוצאה מכך הוא אחד מגזעי הסוסים הטהורים בעולם, סוס איסלנדי ממוצע בריא מאד ומאריך ימים, הוא יכול לחיות עד 40 שנה, כאשר על פי הדיווחים המבוגרים ביותר מגיעים לגיל 59, שנחשב לבא בימים במונחים של סוסים.

העם האיסלנדי ממש מעריץ את הסוסים שלו, והחוסן הפיזי שלו הוא רק סיבה אחת, אישיותם של סוסים איסלנדיים אהובה במיוחד; מזגם נמרץ אך עדין.  

מכיוון שלסוסים אלה מעולם לא היו טורפים בסביבתם הטבעית, הם אינם נבהלים בקלות, מה שהופך אותם לנגישים וידידותיים מאוד.

אחת התכונות הבולטות של סוס איסלנדי היא חמש ההליכות שלו. מינים אחרים של סוסים מחזיקים בדרך כלל בשלושה מקצבים: הליכה, טרוט ודהירה, בעוד שסוס איסלנדי מחזיק בשני מקצבים נוספים: "טולט" ו"סקיד ", או" קצב מעופף ".

סוס איסלנדי מתהדר במגוון צבעי הקשת, עם יותר מ-40 צבעי יסוד, וכן למעלה ממאה וריאציות. בנוסף, העם האיסלנדי מאמין שצבעו של סוס עשוי לשקף את אישיותו.

דוגמה לכך אפשר למצוא באחת ההרפתקאות של הסופר המקומי יון סווינסון “נוני ומני”. שני שובבים צעירים שמזהירים אותם שלא לרכוב  על סוס ורוד של חקלאי בקרבת מקום, כיוון שהאמונה היא שסוסים ורודים הם עקשנים במיוחד. ואכן, האחים מאבדים את השליטה על הסוס, והוא רץ ללא שליטה אל השממה.

עצה חמה מאיתנו: לא משנה מה תעשו, אל תקראו לסוסים האיסלנדים ״סוסי פוני״, אם אתם לא רוצים להעליב את המקומיים. 

אבל מכיוון שאנו עוסקים בנושא, מעצם הגדרתם, סוסי הפוני קטנים יותר (מתחת ל -144 ס"מ) עם רעמה, פרווה וזנב עבים יותר. אומנם סוס איסלנדי, במקרים מסוימים, יתאים לאותה הגדרה, המקומיים תמיד יטענו, באורך ובפירוט, שלבעלי החיים האיסלנדיים יש מבנה גנטי, אינטליגנציה וחוזק של סוס ולא חלילה של סוס פוני. 

איפה אפשר לרכב על הסוס האיסלנדי?

סיור הרכיבה על סוסים על החוף השחור הוא הדרך הכי מיוחדת לחקור את החוף המסתורי הזה, על גביהם של סוסים איסלנדיים. הסוסים הללו נחשבים לבעלי מזג טוב במיוחד, והרכיבה עליהם מתאימה למתחילים ולאנשים שלא מרבים לרכוב על סוסים, תוכלו לקרוא עוד על הפעילות ולהזמין אותה כאן.

סוס איסלנדי במיתולוגיה ובפולקלור

הגאווה הלאומית של האיסלנדים היא זן הסוסים שלהם, עוד מתקופת ימי קדם. הסוס נערץ כבר בפולקלור הנורדי, וכאשר המתיישבים ייבאו את החיה, הם ייבאו גם את המיתוסים שלו.

ספרות, שירה ופולקלור עמוסות בדוגמאות המשקפות את הערצת האומה לסוס, לאורך ההיסטוריה הוא זכה לשבחים רק על היותו המשרת היקר ביותר של האדם, וגם חברו ושותפו הנאמן. אולי בגלל הקושי לגדל חיות מחמד בקור האיסלנדי, סוס איסלנדי הפך במידה רבה לחברו הטוב של החוואי האיסלנדי. 

על פי Grágás, בספר החוקים האיסלנדי הראשון, גניבת סוס של מישהו נענשה בגירוש וגנבי סוסים שהורשעו הוצאו מחוץ לחוק.

בתקופת הוויקינגים באיסלנד, כל הפושעים מסתכנים בעונש מוות  חוקי על גניבת סוס. 

מנהגי הקבורה של הוויקינגים כרוכים בקבורת המתים בחפציהם האישיים, עם מה שנקרא חפצי קבר שאולי המתים יזדקוו להם במסעם לעולם הבא. ככל שהסטטוס החברתי שלך גבוה יותר, כך נקברת עם רכוש יקר וחשוב יותר.

לכן, מלכים ומנהיגים רבי עוצמה נהגו לקבור איתם את סוסם. לאיזה בן זוג טוב יותר אתה יכול לקוות בטיול שלך בעולם התחתון, מאשר הסוס האמין שלך?

במיתולוגיה הנורדית, לאל הנערץ מכל, אודין, יש סוס אמין בשם סליפניר – יצור בעל 8 רגליים בעל יכולת לעוף, המכונה הטוב ביותר מבין כל סוסי העולם.

על פי הפולקלור המקומי, לסליפניר נזקפת יצירת קניון אסבירגי בצפון איסלנד. כאשר מלך הסוסים הוריד את אחת משמונת רגליו מהשמים אל הקרקע, פרסתו הותירה לכאורה את הקניון בצורת פרסה, כך שמטיילים רבים מבקרים היום בשל אופיו המהמם והקסם המדהים שלו.

מה חשוב לדעת לקראת המפגש שלכם עם סוסים איסלנדיים?

תוכל לזהות סוסים איסלנדיים לצד כביש הטבעת ברחבי הארץ, בכל מזג האוויר, הם רגילים היטב לחורפים באיסלנד. במצבים כאלה, חשוב להקפיד על כמה כללים פשוטים:

אל תלטפו את הסוסים: הם עלולים לנשוך או לבעוט אם תלטפו אותם.  

אל תאכילו את הסוסים: יש להם הרבה מזון וכל ״פינוקים״ נוספים מסכנים רק את בריאותם.

אל תחרגו לשטח פרטי כדי לראות סוסים איסלנדיים: כמעט כל הסוסים האיסלנדיים מוחזקים על אדמה פרטית.

בעת נהיגה, אל תעצרו בפתאומיות, אל תחנו על הכביש או על רכוש פרטי כדי לראות סוסים.

אם ברצונכם לצלם סוסים איסלנדיים, הקפידו להחנות את מכוניתכם באופן חוקי. אם אתם רוצים להתקרב אל הסוסים תזדקקו לאישור מבעל הקרקע, או שאפשר פשוט להזמין סיור ברכיבה על סוסים. 

איזה תפקיד יש לסוס האיסלנדי במציאות של היום?

בעבר, הסוס היה הכרחי להישרדות העם האיסלנדי; הוא היה אמצעי התחבורה הטוב, האמין והבטוח ביותר שלהם.

מספרים על רוכבים שהלכו לאיבוד בסופות השלגים האכזריות של איסלנד, שם סוסם חימם אותם עד שניצלו או שהסוסים בעלי התושייה מצאו את דרכם הביתה, כשהם נושאים את הרוכבים המותשים בחזרה.

כיום, התשתיות המודרניות הפחיתו משמעותית את הצורך בסוס, אך עדיין יש לו תפקיד משמעותי בחיי העם האיסלנדי.

חקלאים עדיין משתמשים בסוסים לרעיית כבשים בהרים, אנשים מגדלים אותם לרכיבה בפנאי, ועד היום יש תחרויות סוסים פופולריות, מירוצים והופעות שמתקיימות מדי שנה מאז סוף 1800.

אנחנו מרגישים חובה גם לעדכן שכן, האיסלנדים אכן אוכלים בשר סוסים וחלק מהסוסים גדלים, כמו רוב חיות המשק בעולם, אך ורק למאכל אדם. אנשים רבים נרתעים מהרעיון של אכילת סוסים, בעוד שאחרים אינם רואים את ההבדל באכילת סוס, כבש, בקר או חזיר.

באיסלנד של היום – הסוס נחשב לחבר, יותר מאשר לבהמת משא או מושא למאכל. ילדים איסלנדיים משתתפים בשיעורי רכיבה שנערכים הן מחוץ לגבולות העיר והן בתוך תחומי העיר, ועם הפריחה הגדולה בתיירות בשנים האחרונות, הביקוש לסוסים לרכיבה מעולם לא היה גבוה יותר.

אפשר לומר שמטייל לא חווה במלואו את יופיו של הטבע האיסלנדי מבלי שהיה עד לזה מגב סוס.

רכיבה על סוסים נותנת הזדמנות לרדת מהכבישים,לטייל איתם בהרים ולחצות נהרות על גבם. תוכלו לעוף בנוף האיסלנדי ולחקור את הארץ באותו אופן כמו המתיישבים הראשונים באי. יש בכל זאת דברים שלא משתנים.