כשחושבים על איסלנד – בדרך כלל עולות לראש תמונות של קרחוני ענק, גייזרים מרהיבים, לווייתנים, הרי געש פולטי לבה, פיורדים ואולי גם ויקינגים – אבל יש עוד דבר שהאיסלנדים מצטיינים בו חוץ מנופים בלתי נשכחים: והוא ספורט.
לאילו הישגים הגיעה נבחרת איסלנד בכדורגל?
הליגה האיסלנדית אמנם לא מרשימה במיוחד, אבל הנבחרת הלאומית של האי הקטן (פחות מ-350,000 בני אדם, בערך כמו למשל אשדוד + אשקלון) היא כבר סיפור אחר לגמרי.
בעבר נבחרת הכדורגל האיסלנדית הייתה דומה לזו הישראלית: פה ושם ניצחון מפתיע אבל בדרך כלל את הטורנירים הגדולים – המונדיאל והיורו – השחקנים היו רואים בטלוויזיה בלבד. בשנים האחרונות איסלנד היא כבר ממש לא בשר תותחים. ב-2016 היא השתתפה ביורו, ולא סתם השתתפה: במשחק הפתיחה היא סיימה בתיקו עם פורטוגל החזקה (שבסופו של טורניר זכתה בגביע), המשחק השני הסתיים גם הוא בתיקו, עם הונגריה, ובמשחק האחרון בשלב הבתים הנבחרת התעלתה, ניצחה את אוסטריה משער דרמטי בדקה ה-94 של ארנור אינגבי טראוסטסון שהפך לגיבור הלאומי באי, ועלתה לשלב הבא. שם הגיע רגע שיא נוסף, ניצחון על אנגליה.
שנתיים לאחר מכן, ב-2018, איסלנד כבר השתתפה במונדיאל אחרי שסיימה ראשונה בבית המוקדם ובאופן כללי הפכה לנבחרת מוערכת, במיוחד לאור העובדה שמדובר במדינה כה קטנה.
למעוניינים, ניתן לרכוש כרטיסים למשחקי הליגה האיסלנדית דרך חברת ספורטיבי:
https://sportek.co.il
אילו הישגים יש לנבחרת איסלנד בכדוריד?
ענף הספורט הפופולרי ביותר באיסלנד הוא הכדוריד. כמו מדינות סקנדינביות נוספות, נהנית נבחרת איסלנד בכדוריד מנתונים פיזיים מרשימים וכן מהחוסן והקשיחות המנטלית של הספורטאים שמייצגים את האי בכבוד. עד כה, הישג השיא של איסלנד הוא מדליית כסף בכדוריד באולימפיאדה של 2008, שנערכה בבייג'ינג.
שנתיים לאחר מכן סיימה הנבחרת של איסלנד, אחת המדינות הקטנות ביותר באירופה, במקום ה-3 באליפות היבשת בכדוריד, וכיום היא מדורגת בסביבות המקום ה-20 בעולם.
איך מדינה קטנה כמו איסלנד מגיעה לכאלה הישגים?
כשראשי ענף ספורט כזה או אחר בישראל, ובפרט הכדורגל, מתבקשים להסביר מדוע ההישגים שלנו צנועים כל כך, התירוץ המקובל הוא הגודל.
איסלנד מהווה הוכחה מצוינת לכך שגם מדינה קטנה – שיש בה פחות תושבים מאשר באשדוד ובאשקלון – יכולה לייצר ספורטאים ברמה גבוהה מאוד ונבחרות שמצליחות להתברג לטורנירים הגדולים וגם להצליח בהם.
הבסיס להצלחות הוא חינוך מגיל צעיר לאהבת הספורט ולהפקת מקסימום תועלת מפעילות גופנית – מכל הבחינות. למעשה איסלנד היא דוגמה לא רק לנבחרת כדורגל שממצה את היכולות שלה ומתעלה בזמן אמת אלא גם לתהליכים משמעותיים מאוד שבהם ספורט מאפשר לייצר שינויים חברתיים.
בשנות ה-90 של המאה הקודמת איסלנד סבלה משיעור גבוה במיוחד של צריכת אלכוהול, סיגריות וסמים בקרב בני נוער. מחקר שנערך באי גילה ש-1 מכל 6 בני נוער איסלנדים השתמש בגראס, כמעט רבע מבני ובנות ה-15-16 עישנו סיגריות מדי יום והשימוש באלכוהול כבר הגיע ליותר מ-40% (!) בקרב הצעירים.
האיסלנדים הבינו שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם התופעה המסוכנת היא מניעה, וחלק הארי בתכנית המניעה היא לדאוג לכך שלבני ובנות הנוער יהיו אפשרויות טובות יותר לניצול הזמן שלהם מאשר לשתות ולעשן.
הבחירה בספורט הייתה מתבקשת, והממשלה החלה לממן חוגי ספורט שונים (וגם חוגים למוזיקה, אמנות, ריקוד ועוד). כך למשל כל משפחה בבירה רייקיאוויק קיבלה סבסוד של 35,000 קרונות עבור כל ילד שמשתתף בחוגים הנ"ל. מה שהוביל לכך שכמעט מחצית מבני הנוער השתתפו בפעילויות ספורטיביות באופן קבוע, לפחות 4 פעמים בשבוע, ובמקביל צנח בחדות היקף צריכת האלכוהול, הסיגריות והסמים. ההצלחה הספורטיבית היא כמובן בונוס משתלם.
